כיכר מלכי ישראל – היום שאחרי, רוני סומק

בְּקֻפְסָאוֹת הַפַּח נִדְלָקִים נֵרוֹת הַנְּשָׁמָה,

לֶהָבָה אַחַר לֶהָבָה כַּחֲבַרְבּוּרוֹת

עַל עוֹר נָמֵר שֶׁנוֹרָה בְּג'וּנְגֶל חֲלוֹמוֹתָיו.

עֵינָיו, שֶׁכִּמְעַט רָאוּ כֶּבֶשׂ גָּר עִם זְאֶב,

תְּלוּיוֹת פִּתְאֹם עַל קִיר הַדָּם בַּדֶּרֶך

אֶל הַלֵּב.           

ליל י"ב בחשוון תשנ"ו (4 בנובמבר 1995) שעה 21:42 בלילה, דקות ספורות לאחר תום עצרת תמיכה של תנועות השמאל בממשלה, תחת הסיסמא "כן לשלום- לא לאלימות", שלוש יריות מפלחות את גופו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ואת ליבו של עם ישראל.

העצרת הסתיימה בביצוע "שיר לשלום" בו השתתף גם רבין. הדף ובו מילות השיר שנותר בחולצתו של רבין הוכתם בדמו והפך לאחד מסמלי הרצח.

הרוצח, יגאל עמיר, תושב הרצליה וסטודנט למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, היה בעל השקפה ימנית קיצונית וביקש למנוע קידומם של הסכמי אוסלו בידי ראש הממשלה על ידי התנקשות בו. הוא הורשע ונידון למאסר עולם. 

יחד עם יגאל עמיר הורשעו מספר אנשים נוספים: אחיו חגי עמיר- הורשע בקשירת קשר לרצח ראש הממשלה ובהחזקת נשק ונידון ל-12 שנות מאסר; חברו הקרוב של עמיר, דרור עדני- נידון לשבע שנות מאסר בגין קשר לרצח ראש ממשלה וקשר לפגוע בערבים; מרגלית הר שפי, אחת ממכרותיו, הורשעה באי מניעת פשע על כך שידעה על כוונתו של הרוצח ולא דיווחה על כך למשטרה ונידונה ל-9 חודשי מאסר בפועל. אבישי רביב  סוכן של השב"כ הואשם אף הוא באי מניעת פשע, בטענה שידע על כוונותיו של יגאל עמיר אך לא דיווח עליהן למפעיליו, אך זוכה במשפט.

רצח רבין הכה בתדהמה ובהלם מדינה שלמה. 

המונים התאספו לאחר מותו בכיכר כדי להתייחד עם זכרו בשירים ובהדלקת נרות זיכרון. שמה של כיכר מלכי ישראל שונה  ל"כיכר רבין" ובמקום הרצח הוקמה אנדרטה לזכר רבין. על שמו של רבין נקראו במרוצת השנים שחלפו מאז רחובות בכל רחבי הארץ, מרכז רפואי ובנייני ציבור.

למרות השנים הרבות שחלפו מאז הרצח הוא עדיין פצע דם שותת בלבה של האומה. הרצח שינה את פני החברה בישראל ופצע את הדמוקרטיה הישראלית פציעה אנושה.

בשנת 1997 נחקק חוק יום הזיכרון ליצחק רבין, הקובע את מועד הרצח לפי הלוח העברי – יום י"ב בחשוון – כיום זיכרון ממלכתי שיצוין במוסדות המדינה, במחנות צה"ל ובבתי הספר.

בנוסף ליום זיכרון זה, נערכת מדי שנה עצרת הזיכרון המרכזית לרבין, שאינה ממלכתית, במוצאי שבת הקרובים ל-י"ב בחשוון, בכיכר רבין בתל אביב. בעצרת נואמים אנשי רוח ופוליטיקה, ומופיעים בה אמנים שונים.

גם במרחב הפדגוגי זוכרים את רבין, פועלו ומורשתו בתחומי הדעת השונים. באמצעות פעילויות, שיעורים וסרטונים מגנים את האלימות, ונלחמים בהסתה ובדיכוי חופש הדיבור בישראל.